1. קרן המטבע הבינלאומית.
2. פעולות סיוע של מדינות מפותחות.
3. הבנק הבינלאומי.
פירוט על 2: הדוגמא המושלמת לפעולות סיוע זו ארה"ב. ארה"ב תומכת במדינות העולם השלישי, היא עושה זו בהתניה שחק גדול מהכסף שהיא מסיעת איתו ילך בחזרה לתוך הכלכלה שלה. הכוונה היא שהמדינה שהיא עזרה לה תרכוש מוצרים מתוצרת ארה"ב. בעזרת כספי הסיוע ארה"ב משפרת את הכלכלה של עצמה. כמו כן לארה"ב יש אינטרסים נוספים בסיוע כספי למדינות העולם השלישי. דוגמא- ערב הסעודית. מדינה זו מספקת 60% מהנפט הנצרך בארה"ב וארה"ב תומכת בה באמצעים פוליטיים ובטחונים.
פירוט על 3: הבנק הבינלאומי- נותן אשראי והלוואות הוא זרוע פיננסית. הוא בעיקר פועל בנושא תשתיות ופיקוח.
שלושת הגופים הללו מנהלים את הסחר הבינלאומי מבחינה פיננסית.
מסיבות פיקוח על הסחר הבינלאומי הוקם בשנת- 1947 ארגון הסחר הבינלאומי- WORLD TRADE ORGANIZATION. ארגון זה חתם על שני הסכמים מאוד חשובים:
1. הסכמי GATT- GENERAL ARGUMENT ON TARIFFES AND TRADE. הסכם זה אחראי על יישום של הסכמים בינלאומיים במסחר בסחורות.
2. GATS- GENERAL ARGUMENT ON TRADE IN SERVICES. הסכם זה אחראי עם מסחר בשירותים (בנקים וכו').
שני הסכמים אלו מחייבים את כל המדינות החברות בארגון הסחר הבינלאומי. ישנה הסתייגות אחת להסכמים הללו: לכל מדינה יש את הזכות לחתום על הסכמים אחרים אם כל מדינה אחרת בתנאי שההסכם הנחתם לא יסתור את ההסכמים הקיימים. 90& מהסחר הבינלאומי מתנהל לפי הסכמים אלו או לפי הסכמים הכפופים אליהם.
הסכמי GATT - העקרונות
1. דין האומה המועדפת- MFN- MOST FAVORITE NATION. אין שני מדינות החותמות על הסכם זה, הוא אומר שמדינה א' לא תהיה מועדפת ע"י מדינה ב' לקניית סחורה ממנה. הסכם זה מחייב את המדינות החברות בארגון להעניק זו לזו להעניק מעמד של אומה המועדפת ביותר. משמעותה של ההוראה- לא ניתן להפלות בין המדינות החברות בכל הקשור בתנאי הגישה לשוק. בכל מקרה לכל מדינה שחברה בארגון יש זכויות שוות כמו לכל שאר המדינות בארגון הנ"ל.
2. הטיפול הלאומי- NATIONAK TREATMENT. סעיף זה בא להסדיר את האי הפליה של הייצור המקומי והייבוא. אי אפשר להטיל יתר מסים על מוצר מיובא מאשר על מוצר מקומי.
3. הגנה על יצור מקומי באמצעות מכסים: הזנה מכסית שקופה- ולכן מותרת וניתנת למדידה.
4. מכסים כבולים- המחסים חייבים להופיע ברשימות- SCHEDUKES- כל מדינה חייבת ליצור ספר מכס שבו יהיה פירוט של כל המוצרים שיובאו לאותה המדינה.
5. הזכויות לטרנזיט- לכל חברה בארגון הסחר הבינלאומי יש זכות להעביר סחורה דרך מדינה אחרת שחברת הארגון ללא הפלייה בין המדינות.
6. הגבלות כמותיות- הגבלות על כמויות של סחורה שמיובאת לתוך מדינה שחברה בארגון. ההגבלה יכולה להיות לפי משקל או לפי המחיר הכולל של הסחורה במשק.
7. הגבלות בגלל קשיים במאזן התשלומים. מדינות החברות בארגון הסחר סובלות מקשיים במאזן התשלומים, רשאיות לאחר התייעצות אם המדינות המרכז של הארגון להסכים לבקשה של אחת מן המדינות להגבלת ייבוא לתוכה בגלל מאזן תשלומים רעוע.
8. חברות סחר ממשלתיות- פעולות הייבוא והייצוא של חברות סחר ממשלתיות התנהלו על שיקולים כלכליים בלבד ובדרך שאינה גורמת לאפליה.
9. הגנה מפני ייבוא חריג- אם ייבוא של מוצר מסוים גדל ומאיים על הייצור המקומי של היצרנים ניתן לאחר התייעצות אם הגורמים הנכונים להגדיל את המכסים על המוצר הזה.
10. סחר בפיקוח- ישנם ענפים בפיקוח- סוגי הענפים:
א. שמירה על מוסר ציבורי (סרטים כחולים).
ב. הגנה על בריאות האדם, החי והצומח (תרופות, סמים).
ג. סחר בכסף וזהב ()בריחת הון).
ד. הגנה על נכסי אומנות ונכסים היסטוריים.
ה. שמירה על משאבי טבע מתבלים.
ו. הבטחת חומרי גלם הנמצאים במחסור חריג (דלק).
11. הסכם GATT אינו קובל את המדינות בכל מה שקשור לביטחון. כאשר מדינה קונה ציוד בטחוני היא אינה מחויבת להודיע על כך לארגון הסחר וכל את כדי לשמור על סודיות העסקה במצבים של מתיחות ומלחמה.
ישנם גופי בוררות וערעורים לכל הנושא של ההסכמים. בהרבה מקרים ישנה חריגה מן ההסכמים החתומים ולכן הארגון לסחר בינלאומי יצר שני גופים כדי שיטפלו בחריגים:
1. גוף בוררות- DESPUTE SETELMENT BODY- גוף זה הוא מעיין בית משפט שאמור לפתור את הסכסוכים בין המדינות החברות בארון ובין מדינה מסוימת לארגון עצמו.
2. גוף ערעורים- STANDING APPELLATE BODY- גוף שהוא מעל גוף הבוררות והוא המחליט הסופי בכל הסכסוכים אליו אפשר לפנות אם הפסיקה של גוף הבוררות היא שגויה לדעתך.
2. פעולות סיוע של מדינות מפותחות.
3. הבנק הבינלאומי.
פירוט על 2: הדוגמא המושלמת לפעולות סיוע זו ארה"ב. ארה"ב תומכת במדינות העולם השלישי, היא עושה זו בהתניה שחק גדול מהכסף שהיא מסיעת איתו ילך בחזרה לתוך הכלכלה שלה. הכוונה היא שהמדינה שהיא עזרה לה תרכוש מוצרים מתוצרת ארה"ב. בעזרת כספי הסיוע ארה"ב משפרת את הכלכלה של עצמה. כמו כן לארה"ב יש אינטרסים נוספים בסיוע כספי למדינות העולם השלישי. דוגמא- ערב הסעודית. מדינה זו מספקת 60% מהנפט הנצרך בארה"ב וארה"ב תומכת בה באמצעים פוליטיים ובטחונים.
פירוט על 3: הבנק הבינלאומי- נותן אשראי והלוואות הוא זרוע פיננסית. הוא בעיקר פועל בנושא תשתיות ופיקוח.
שלושת הגופים הללו מנהלים את הסחר הבינלאומי מבחינה פיננסית.
מסיבות פיקוח על הסחר הבינלאומי הוקם בשנת- 1947 ארגון הסחר הבינלאומי- WORLD TRADE ORGANIZATION. ארגון זה חתם על שני הסכמים מאוד חשובים:
1. הסכמי GATT- GENERAL ARGUMENT ON TARIFFES AND TRADE. הסכם זה אחראי על יישום של הסכמים בינלאומיים במסחר בסחורות.
2. GATS- GENERAL ARGUMENT ON TRADE IN SERVICES. הסכם זה אחראי עם מסחר בשירותים (בנקים וכו').
שני הסכמים אלו מחייבים את כל המדינות החברות בארגון הסחר הבינלאומי. ישנה הסתייגות אחת להסכמים הללו: לכל מדינה יש את הזכות לחתום על הסכמים אחרים אם כל מדינה אחרת בתנאי שההסכם הנחתם לא יסתור את ההסכמים הקיימים. 90& מהסחר הבינלאומי מתנהל לפי הסכמים אלו או לפי הסכמים הכפופים אליהם.
הסכמי GATT - העקרונות
1. דין האומה המועדפת- MFN- MOST FAVORITE NATION. אין שני מדינות החותמות על הסכם זה, הוא אומר שמדינה א' לא תהיה מועדפת ע"י מדינה ב' לקניית סחורה ממנה. הסכם זה מחייב את המדינות החברות בארגון להעניק זו לזו להעניק מעמד של אומה המועדפת ביותר. משמעותה של ההוראה- לא ניתן להפלות בין המדינות החברות בכל הקשור בתנאי הגישה לשוק. בכל מקרה לכל מדינה שחברה בארגון יש זכויות שוות כמו לכל שאר המדינות בארגון הנ"ל.
2. הטיפול הלאומי- NATIONAK TREATMENT. סעיף זה בא להסדיר את האי הפליה של הייצור המקומי והייבוא. אי אפשר להטיל יתר מסים על מוצר מיובא מאשר על מוצר מקומי.
3. הגנה על יצור מקומי באמצעות מכסים: הזנה מכסית שקופה- ולכן מותרת וניתנת למדידה.
4. מכסים כבולים- המחסים חייבים להופיע ברשימות- SCHEDUKES- כל מדינה חייבת ליצור ספר מכס שבו יהיה פירוט של כל המוצרים שיובאו לאותה המדינה.
5. הזכויות לטרנזיט- לכל חברה בארגון הסחר הבינלאומי יש זכות להעביר סחורה דרך מדינה אחרת שחברת הארגון ללא הפלייה בין המדינות.
6. הגבלות כמותיות- הגבלות על כמויות של סחורה שמיובאת לתוך מדינה שחברה בארגון. ההגבלה יכולה להיות לפי משקל או לפי המחיר הכולל של הסחורה במשק.
7. הגבלות בגלל קשיים במאזן התשלומים. מדינות החברות בארגון הסחר סובלות מקשיים במאזן התשלומים, רשאיות לאחר התייעצות אם המדינות המרכז של הארגון להסכים לבקשה של אחת מן המדינות להגבלת ייבוא לתוכה בגלל מאזן תשלומים רעוע.
8. חברות סחר ממשלתיות- פעולות הייבוא והייצוא של חברות סחר ממשלתיות התנהלו על שיקולים כלכליים בלבד ובדרך שאינה גורמת לאפליה.
9. הגנה מפני ייבוא חריג- אם ייבוא של מוצר מסוים גדל ומאיים על הייצור המקומי של היצרנים ניתן לאחר התייעצות אם הגורמים הנכונים להגדיל את המכסים על המוצר הזה.
10. סחר בפיקוח- ישנם ענפים בפיקוח- סוגי הענפים:
א. שמירה על מוסר ציבורי (סרטים כחולים).
ב. הגנה על בריאות האדם, החי והצומח (תרופות, סמים).
ג. סחר בכסף וזהב ()בריחת הון).
ד. הגנה על נכסי אומנות ונכסים היסטוריים.
ה. שמירה על משאבי טבע מתבלים.
ו. הבטחת חומרי גלם הנמצאים במחסור חריג (דלק).
11. הסכם GATT אינו קובל את המדינות בכל מה שקשור לביטחון. כאשר מדינה קונה ציוד בטחוני היא אינה מחויבת להודיע על כך לארגון הסחר וכל את כדי לשמור על סודיות העסקה במצבים של מתיחות ומלחמה.
ישנם גופי בוררות וערעורים לכל הנושא של ההסכמים. בהרבה מקרים ישנה חריגה מן ההסכמים החתומים ולכן הארגון לסחר בינלאומי יצר שני גופים כדי שיטפלו בחריגים:
1. גוף בוררות- DESPUTE SETELMENT BODY- גוף זה הוא מעיין בית משפט שאמור לפתור את הסכסוכים בין המדינות החברות בארון ובין מדינה מסוימת לארגון עצמו.
2. גוף ערעורים- STANDING APPELLATE BODY- גוף שהוא מעל גוף הבוררות והוא המחליט הסופי בכל הסכסוכים אליו אפשר לפנות אם הפסיקה של גוף הבוררות היא שגויה לדעתך.
